העולם על פי... / מאת שרית פרקול

יום שלישי - 23.12.03

בעיקר בינה לבינה



www.pridezine.com/content/DiaryDetail.asp?id=332

דונה פן היא אשה בת 51, יהודיה, ישראלית, לא נשואה ולא אמא לילדים. גובהה 1.70 מ' ומשקלה 60 ק"ג. צבע שיערה בהיר ועיניה ירוקות. היא נראית צעירה מכפי גילה. היא בעלת מקצוע חופשי, והיא עצמאית. היא שולטת בעברית, בערבית פלשתינאית, באנגלית, בספרדית, בצרפתית ובגרמנית. מצבה הכלכלי טוב והיא לא צריכה לעבוד כדי לפרנס את עצמה. לפיכך יש תקופות בהן היא עובדת באינטנסיביות גמורה, אל תוך הלילות, ויש ימים בהם אינה עובדת כלל.
היא לסבית אבל מתקשה ליצור קשר זוגי, מפני שהיא מתקשה למצוא בת זוג שתיראה לה. לעיתים נדמה לה שראתה הכל ומיצתה הכל, ולפיכך מותר לה להשתעמם במהירות. פעמים אחרות הייתה סתם רוצה לנסוע לסוף שבוע ארוך באמסטרדם, להיכנס לקופי שופ וסתם ליהנות מעיר זרה, אבל אין לה עם מי לנסוע. ומסאז', מתי לאחרונה עשו לדונה פן מסאז'? מתי פעם אחרונה נישקו אותה? ליטפו אותה? אין לה ילדים, אבל יש לה חתולה מצטיינת.
היא בודדה מאוד, בדידות עיקשת, אטומה, כמעט הרמטית. אבל כל אימת שהיא מבקשת להגיח מן הבדידות הזאת, העולם נענה לה בשמחה.
דונה פן היא דמות וירטואלית, כפי שהיא כותבת בעצמה בבלוג שלה, המתארח בפורטל ההומואים והלסביות "גו-גיי" (www.gogay.co.il. את השם הזה, היא מסבירה, היא בחרה מפני שאין אשה כזאת בכל רחבי המדינה (היא בדקה ב-144). השם הזה מדליק אותה. "דונה, שם יהודי או לא? גם יהודי, אני מניחה, ומה זה חשוב בכלל. אבל פן, פן, שפתיים יישקו. כי פן יכול להיות פֶן, כמו אלכסנדר פֶן. ופֶן יכול להיות שמא ואולי ולמען לא. וזה יכול להיות פַן מלשון פנים. וזה יכול להיות pen עט, שהרי בענייני כתיבה עסקינן, או fun כיף, שהרי בענייני כיף עסקינן, או fan, מעריץ או מניפה, או pun , לשון נופל על לשון, או pan מחבת, או pin סיכה או האיבר שהיא דלוקה/לא דלוקה עליו".
דונה מרבה לכתוב בנושאים שבינה לבינה. בין השאר היא כותבת על מודעות חיפוש קשר באתרי היכרויות מיוחדים ללסביות, מגוללת את דעתה בנושא הישארות בארון ("אני את התשלום שלי למוֹלך של השוּשוּ שילמתי כבר מזמן, ובתשלומים עודפים. למולך הזה אני לא מקריבה יותר קורבנות"), כותבת בקנאה מסוימת על גבר גיי במיטב שנותיו שהיא פוגשת בפארק ("מוצא זמן להכל, יש לו זמן גם לחיי חברה ולחיים עם בן זוגו שאינני יודעת אם הוא באמת בן זוגו אבל אני רואה אותם לא מעט ביחד, ושואלת את עצמי איך הוא חי עם אשתו, היא מן הסתם יודעת, אלו ודאי נישואי הסדר מפני שהוא לעולם איננו לחוץ, יוצא לבד נוסע לחו"ל לבד ומבלה כאמור לא מעט עם בן זוגו") ועל בילויים עם חברות ("איזה כיף. כמו בימים עברו. שתיים חדשות קטנות מצחיקות הצטרפו אלינו", היא כותבת בנשימה אחת. "הצטרפנו אליהן אנחנו הן כולנו יחד גראס אלכוהול סיגריות אוכל מאנצ'יז המון צחוקים סיפורי נשים רכילויות מכירה את זאת מכירה גם את זאת ואת זאתי בטח ומה היה אז ואיפה הכרת את זאת וספרי ספרי מתי פעם ראשונה שכבת עם אשה ואיך זה היה ומה אמא שלך אמרה").
אבל דונה כותבת גם על ספרים, ועל פוליטיקה ("אני חושבת שאנחנו חיים בכיבושלנד") ועל אהבה, ועל אובדן ומוות, כמו בפוסט על מותה של דר האהובה: "היום שוב לבשתי את החולצה שלה וגזרתי את השרוולים הקצרים. את שרוולי כל החולצות הקצרות אני גוזרת. כך נוח לי וכך יפה לי. ובשעה זו שאני יושבת אל המחשב, אני לובשת את חולצתה גזורת השרוולים ונוח לי ונעים לי".
גם אם הכינוי וירטואלי, "דונה", כפי שכתבה לי באימייל, היא כנראה באמת לסבית בגיל העמידה. את הבלוג שלה, יומן אישי מאוד, בו היא כותבת לעתים תכופות מאוד, היא פתחה באוגוסט 2002. בשלב מסוים, כעבור שנה של כתיבה, ביקשה להיפטר מדונה, "לנתק אותה, לכבות אותה. דמויות וירטואליות ניתן להחיות ולהמית".
לשמחת הקוראים הקבועים שלה, דונה נשארה. עכשיו יש גם לכם הזדמנות להכיר אותה.




כתובת ישירה לדף זה perkol.itgo.com/blog-dona.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

102