העולם עם כיפה / מאת שרית פרקול

יום שישי 25.2.05

בלוגים עם כיסוי ראש

שידוכים, שרות לאומי ודעות פוליטיות בבלוגים של "כיפה"

www.kipa.co.il/blog

בשקט בשקט, נובטת לה בפורטל הדתי הוותיק "כיפה" בלוגיאדה עם כיסוי ראש. יש כבר מניין, וגם אם מספר התגובות צנוע, בהשוואה ל"ישראבלוג" למשל, בהחלט מורגש אקשן. הקופירייטינג בשמות הבלוגים ובכותרות הפוסטים יצירתי, וגם אם בכמה מהבלוגים מורגש מחסור חמור בפסיקים (הוספתי אותם פה ושם, כדי להקל על הקריאה) - די מעניין לקרוא זוויות ראייה אחרות על עולם הפנויים והפנויות, לצד נושאים ייחודיים לדוסים, שאינם מטופלים בבלוגיאדות הכלליות.

בבלוג שלו כותב "דייטולוג מוסמך", בפראפרזה על ארקדי דוכין, "מי זורק אותך יותר ממני":
"הדבר הכי קשה בדייטים אחרי ההחלטה הקשה לאן ללכת (לאחו או לבית קפה) הוא האם להמשיך או לא, ואם לא אז מה אומרים לצד השני. הניסיון הנואש לנסות למצוא תירוץ ושגם ישמע טוב מעביר אותנו על דעתנו, ולא פעם התרוצים שנמצאים באמתחתנו נשמעים כגירסת הכיסוי לשיר 'נומה היי' (ככה זה כשאתה יושב עם השילוש הקדוש בחופשת חנוכה ושומע את שירי הפסטיגל והשמן צועק לך ברגע שאתה מחליף תחנה : 'רוצה נומה היי, תחזיר'). במהלך חיי, בנסיון לחפש את הצד השני (כבר 4 שנים. פשששש תראו איך הזמן טס כל כך מהר כשנהנים) שמעתי סיבות והסברים שונים, הן באופן אישי והן ע"י חבריי, על למה החליטו שזה לא זה". הדייטולוג ממשיך ומונה את הסיבות, כגון גובהו (דווקא אידיאלי), גילו, פטפטנותו ואפילו סעיף 5 "אתה דוס מדי" ("תגידי את זה לזאת שאמרה שאני לא דוס מספיק").

באותה נימה, כותב הדייטולוג "משפטים שאומרים שדכנים":
* "יש לי מישהו שממש מתאים לך" - את ההזדמנות האחרונה שלי למצוא לבחור הזאת מישהי.
* "יש לי בחורה עם אופי" - עזוב אותך מיופי, יופי הולך ונעלם.
* "הבחור בא ממשפחה טובה" - אומנם ביקשת שיהיה גם יפה וחכם, אבל לפחות בפרמטר אחד פגעתי, זה גם נחשב, לא?.
* "יש לי להכיר לך..... אתה יודע שהייתי חבר של סבא" - סבא שלך סידר לי את אישתי, הגיע הזמן שאני אחזיר לכם כגמולכם.
* "אתם משלמים אחד את השני" - אחד מכם הוא מינוס השני הוא פלוס, יחד יוצא איזון מושלם (0)".

ויש לו גם רעיון לסטראט-אפ מתחום השידוכים - מילון מקוצר של משפטי דחייה, כדי לחסוך בזמן.

לצד הדייטולוג המוסמך, יש גם דייטולוגית מוסמכת, רותי השדכנית, בעלת הבלוג "2B or not 2B". בפתח הבלוג היא כותבת: "אני רוצה לשמוע, לכתוב, להקשיב, להצחיק ובין השאר כמובן לקדם עניינים. כן, כן - יצאתי תקופה ארוכה פגישות עיוורות, עם עליות וירידות, ובסוף התחתנתי. מאז אני מנסה שוב ושוב לשדך ולהפגיש אנשים. אז נתחיל ונראה... "

אחת השאלות המעסיקות אותה, למשל, היא למה יש יותר בנות מבנים:
"אני לא שואלת את עצמי למה יש יותר רווקות מרווקים, אלא למה במאגר עצמו שאני מכירה נרשמו יותר בנות מבנים. כמובן שכולם אומרים אם יש יותר רווקות מרווקים אז ברור שבכל מאגר של פנויים פנויות - ישאר אותו היחס. אני לא חושבת שזו הסיבה. האם במאגרי אינטרנט בהם יכול כל אחד לשלוט בהצעות אליהם הוא יפנה, יש יותר בנות מבנים? לא נראה לי. שם היחס מתקרב לחצי-חצי. אני טועה?!!! יש לי תחושה שבחורים נרתעים מלהיחשף ולהירשם למאגרים שונים והם מאמינים בשטף ההצעות שהם מקבלים מחברים שיוציא אותם מרווקותם. אולי זו גישה נכונה שלחלק היא גם מביאה המון שמחה. אבל אם ישנו בחור שמרגיש כי חבריו עומדים במקום, מדוע הוא אינו פונה? למה לחכות? אולי מעגל החברים הקרוב שלך רואה צד מאוד מסוים באישיות שלך ואילו מראיין או מראיינת יתפסו צד אחר באישיות שלך ועל פיו ינסו לחפש לך את בת הזוג המיועדת".

בלוגרית אחרת, יעל, היא "בת שירות מבולבלת, שולפת הגיגים שמלווים את שנתה הראשונה בעולם הגדול". היא כותבת בלוג שכותרתו "בשירות הציבור", בו היא מתהגגת בנושא האולפנות, למשל:
"לכאורה, האולפנות והאולפניות התורניות שצצות כפטריות אחרי הגשם מספקות את הבסיס התורני לבנות ישראל הקדושות. זהו הבסיס התורני שעליו אמור להבנות עולמנו הדתי כולו. וגם ביתנו הנאמן. שהרי אין זמן להבנות אחריה - צריך 'להספיק'. הנחה זו בנויה על הכלל הידוע: 'כל המתחתנת - הרי זה משובח!' וכמה שיותר מהר, אם אפשר. ובכן - האולפנא היא לכאורה הבסיס, אך צר הבסיס מעולם הנמלה. מצד אחד, לא נדרש לבנות לימוד מעמיק באופן יחסי. מצד שני, גם הלימוד ה'שטחי' הלז מוצב כנגד 'עבודת ה'' במספרים ונוסחאות שאינם רוחניים כלל וכלל. ביטול תורה? או שמא המתמטיקה של אחינו הגברים היא זו המבטלת את התורה? סוגיה חשובה, רק שאינה מעניינינו. ולענינינו: נסתיימה האולפנא. החיים מתחילים. האם נכון להתחיל אותם, ואז לעצור- ללכת ללמוד תורה- ולצאת לחיים שוב? האם נכון לעצור באמצע ולתקן את המקולקל, בכל פעם מחדש? או שמא כדאי לפתור את הבעיה מהשורש, ומיד בתום השמינית להקדיש שנה כדי להבנות, לתקן את החסך האולפניסטי, ואז לצאת לשרת את עמ"י, בנויה יותר, חכמה יותר?"

יעל שרה את תהילתו של השירות בסגנון ההגדה של פסח ("אילו היה לי כיף עם הבנות שבדירה ולא היו עוד 3 דירות שירות לידנו - דיינו; אילו היו עוד 3 דירות שירות לידנו ולא היו שם בנות טובות - דיינו ; אילו היו שם בנות טובות ולא הייתה רכזת מעולה - דיינו" וכן הלאה).

וישנה גם "אמא אובדת", אשה ואם עובדת במשרה מלאה, "אובדת עצות מול קשיי היומיום, דילמות חינוכיות וסתם עייפות כרונית", עם חוש הומור ו"עייזר שכנגד".

ולפחות מבחינת התואר, גולת הכותרת של הבלוגיאדה בכיפה, ה"יהלום בשליחות הציבור", הוא הבלוג של ח"כ שאול יהלום. הח"כ כותב את דעתו על כוונתו של ראש אכ"א לסגור את מסלול ישיבות ההסדר, מדווח על המצב במפד"ל וכועס על "שערוריית מכירת קרקעות קק"ל לערבים", בעקבות עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, "עמדתו של מזוז נוגדת את כל המהות של הקרן הקיימת לישראל".



כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-kipa.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

76