העולם על פי נונשלנט / מאת שרית פרקול

יום רביעי- 3.11.04

סיטקום בלוגרי ראשון

קומדיית מצבים תל אביבית בבלוג משולש, וגם הכרזת מלחמה נגד הילדים



www.israblog.co.il/68766

"נון" היא באמצע שנות העשרים לחייה, חיה עם ציפור מפלסטיק ועם שתי נמלים כבר שנה וחצי, אובר-רגשנית, עדיין מקווה שהאביר לא שבר את הרגל ושלסוסו שלום.
"שה" בסוף שנות העשרים לחייו, באמתחתו אוסף שקיות במבה למכירה, חי בתל אביב עם שלוש ביצי קינדר, מלנכולי וחייכני. שבר פעם את הרגל כשרכב על סוס לבן.
"לנט" בן 26 עם מנטליות של בן שלוש ושבעה חודשים, עדיין מאמין שיום אחד ניתן יהיה ללגום וודקה בחופשיות מהברז. חייל צייתני בצבא רחוב לילנבלום, בעל כל רגש נחיתות אפשרי, ומככב בדרך כלל בתפקיד הסוס.
נועה, שי ולביא הם שלישיית נון-שה-לנט, המחברים יחד בנונשלנטיות את הבלוג החדש "סיטקודרמה" - קומדיית מצבים כתובה, בהמשכים. נו, כזה עוד לא היה לנו בבלוגיאדה. "זהו אינו סיטקום שגרתי, שהרי הוא בא דרך המילים ולא דרך תמונות מהירות בטלוויזיה, זהו סיפור בהמשכים שיש בו מן החיים האמיתיים, קצת מחייהם של הכותבים, קצת הומור וקצת רגש. בעדינות לעיתים ולעיתים בעצבנות, תוכלו להכיר כאן את הנפשות הפועלות ולעקוב אחר מעלליהם", הם מסבירים בפוסט הבכורה, עושים לי את החיים קלים. "פרוזאי" במובן זה שבניגוד לתסריט, הטקסט אינו מסודר כדיאלוג ואינו נחלק לסצינות מובהקות. הפוסטים חתומים בראשי תיבות, בהתאם לכותב/ים.

הסיטקום הבלוגי מתרחש בתל-אביב, שם גרים ועובדים כל שלושת הגיבורים. לנוחיות הקהל, כעזר לדמיון, הם מלהקים לתפקיד יפית את סנדרה בולוק, לתפקיד נוגה את דרו ברימור ולתפקיד גלעד את מאט דיימון.

הפרק הראשון, "על פיפי של חתול ותחילתה של דיאטה", נפתח בתיאור של יפית, המקרצפת את הרצפה תוך זמזום עצבני של הלהיט הרומני "מיה היא". בערך באותה שעה, מבקרת נוגה, חברתה הטובה, בסופרמרקט הסמוך, מתלבטת בין הפרודוקטים. "לא, תתרחקי, תתרחקי, רק לא שלושה 'קליק' בעשר שקל, תתרחקי. צאי מהאיזור, תתחמקי, עיצמי עיניים, המוצרים החומים האלה לא קיימים בשבילך, את מוחקת אותם מתת ההכרה שלך, תברחי! תברחי אם את רוצה להיות חתיכה! תברחי מהר! ראן נוגה ראן".

וכך זה נמשך, עם פרק המשלב אקשן של כדורגל עם תסכול מיני, בכיכובם של גלעד, חברו הטוב שי ומיקי, השכן החדש של יפית וגלעד ("אני מתוסכל מינית, זה חשוב כמעט כמו כדורגל"), ועם מציץ מסתורי בחלון בעת מקלחת שלווה של בוקר ("לא עכשיו! אני לא בנויה להצצות! היא צועקת וסוגרת את החלון, מכסה את הרצפה בטיפות גדולות בעוד היא בורחת לחדר השינה").

פרק 11, "אזיקים בעיניים של נוגה", עורר את מספר התגובות הרב ביותר עד כה:
"'מכל הדברים בעולם, אזיקים', נוגה ממשיכה לצחקק. 'גלעד קושר אותך, את זועקת "גלעדי גלעדי, השוטר הרע שלי, בוא תראה לי כמה אתה רע" והוא קופץ עלייך ואתם כל כך מגושמים, הוא לא יודע איפה לשים את הידיים ואת לא מבינה מה הוא עושה, ונותנת לו הוראות, 'תיגע פה תיגע שם', איכשהו אתם מסתדרים, אבל אז הוא נזכר שבטעות זרק את השקית לפח, והמפתח היה שם ואת נשארת, ערומה על המיטה, קשורה באזיקים מצופים פרווה... או...או שאת קושרת אותו, ואומרת לו 'פוצי היית ילד רע', ומפשיטה אותו, אבל אז את שומעת צלצול טלפון, ואימא שלך תופסת אותך לשיחה של שעתיים, וגלעד נשאר ערום על המיטה, קשור באזיקים עם פרווה, ואת מדברת עם אימא שלך על הסדינים שאת צריכה לקנות בכיתן, במבצע סוף עונה, ואימא שלך מסבירה לך במשך שעות איך צריך לשמור על סדינים שלא יתקמטו בכביסה, או יאבדו את הצבע שלהם, וגלעד בינתיים קופא מקור, ואת יודעת, בקור הכול מתכווץ, ועד שאת מסיימת עם אימא שלך, הוא כל כך מכווץ שאפילו קלטת פורנו של פריס הילטון לא יכולה לעורר אותו', נוגה ממשיכה". יש גם רעיונות מקוריים יותר לשימוש באזיקים, כמו לקשור אותו מול הטלוויזיה בזמן שידורים חוזרים של "מיכאלה" או "המהפך", או לכפות אותו לכסא, כשברקע מתנגנות בפול ווליום האחיות פיק בהופעה חיה, כאמצעי חינוך.
בין השאר, ניתן היה ללמוד מהתגובות, ש"נון" היא בעצם אותה הגברת, נוק*, שעזבה את הבלוג שלה בטריקת דלת מתישהו בספטמבר, רק כדי לחזור לבלוג המשולש בכוחות מחודשים.

הכרזת מלחמה

איזה בלוגר רציני לא מתעצבן ממגיבים שנכנסים לבלוג שלו, בלי לקרוא אף מילה, ומשאירים תגובה דבילית במיוחד הנחתמת ב"תבואי לבקר גם אצלי"? ככל שהתופעה המאוסה הזאת הולכת ומתפשטת, יותר ויותר בלוגרים מנסים לנקוט צעדים. בפוסט "הכרזת מלחמה" כתבה קוקסטה: "תגידו, לא נמאס לכם מהילדודס? מי בכלל התחיל פה את המקום? תשאלו את נוי-נוי ופימייל ומה היה פה לפני שייבשו את הביצות. לא נשבר לכם שנכנסים אליכם ומשאירים את כתובת הבלוג ומבקשים שתבואו ותיכנסו? (וזה במידה ולא ביקשו ממכם פרו סתם ככה). כנסו לי לתחת. לא נקעה עינכם מסימני הקריאה, הכתיבה, השאלה ושאר סימני אי הפיסוק שמ-א-מ-ם להכניס כבדרך אגב למילה? שלא נתחיל לדבר על … בצרורות? לא משכו לכם את האות עד שפרקתם כתףףףףףףףףףףףףף... לא קיבלתם תגובה אחת עם איות שגוי יותר מדי? לא ראיתם יותר ורוד ממה שתוכלו לספוג למשך כל חייכם? לא אמרו לכם: אני יחזור, אני יתקן, אני ינווט? מה אתם יושבים מכווצים בכיסא ובונים חומות גבוהות מאלו של אבו כביר, מסתגרים בבתים ומזמינים רק חברים. אז הגיע הזמן להחזיר מלחמה!". הפתרון של קוקסטה די דרסטי: להיכנס אליהם, לתקן להם שגיאות, להעליב בחזרה, ואז, "בתוך שנה , גג עשור, ננקה את המקום מבסיסו". הייתי מפנה אתכם גם לפתרון שמציע אלירם, אבל הבלוג שלו יתקע לכם את המחשב.



כתובת ישירה לדף זה www.perkol.itgo.com/blog-sitcom.htm

סיקור בלוגים קודמים

מה זה בכלל בלוג?

121