Sarit Perkol internet pages

חפשו אותם בסיבוב

מאת דניאל רות', פורצ'ן @ תרגום: שרית פרקול

מגזין עסקים, מעריב 2.3.2004

היוצרים של קאזה יוצאים עכשיו ראש בראש נגד חברות הטלפוניה, עם תוכנת סקייפ שמאפשרת שיחות חינם לכל מקום דרך האינטרנט

יותר מעשרה תוכניתנים ומהנדסי מחשבים יושבים סביב שולחן עץ גדול, בבר פרטי יוקרתי בטאלין, בירת אסטוניה. משמעות השם "נוקו" היא "תרבות צעירה", אבל בסלנג, פירושו "זין". שתי המשמעויות כאחת מתאימות לאווירה החצופה של החבורה היושבת שם. כולם עובדים בחברת הסטארט-אפ סקייפ, מפתחת תוכנה המאפשרת לאנשים לבצע שיחות קוליות באיכות משופרת וחינם, בין מחשבים אישיים בעולם.
"אנחנו בונים את פלטפורמת התקשורת הגדולה הבאה", מכריז אנדריאס סיולונד, מנהל המוצר, יליד שוודיה. לידו יושב קיידו קארואר, הקשיש בחבורה, בן 34. השאר הם קומץ אסטונים שרק סיימו את האוניברסיטה, ורוסי אחד. כמעט כל הסקייפרים בני 20 ומשהו, דוברים אנגלית רהוטה. וכל אחד ואחד מהם בטוח, שהחברה שלהם עומדת לגרום לחברות הטלפון להפוך לבלתי רלוונטיות.
"זה מתוכנן כדי לאפשר תמיכה במספר אינסופי של משתמשים", אומר סיולונד. קארואר זהיר יותר: "למען האמת, אנחנו לא יכולים לתמוך ביותר משישה מיליארד". כשהם מתבקשים לנקוב בשם המתחרה הגדולה ביותר של החברה, שלושה מהיושבים סביב השולחן ממהרים להשיב: "אף אחד".
בדרך כלל, תוכניתנים יהירים מהרפובליקות הבלטיות אינם מעוררים יראה בקרב רשימת ה-500 של פורצ'ן. אבל החבר'ה האלה דווקא כן. הסיבה פחות קשורה בטכנולוגיה או בידע האסטוני, אלא ברקורד של מנהלי החברה. בשנת 2000 המציאו ניקלאס זנסטרום ויאנוס פריס את "קאזה".
מישהו לא שמע עדיין על התוכנה הזאת, המשמשת שוק חופשי למוזיקה, וידאו, תוכנות ופורנו? בשנה שעברה היתה "קאזה" (Kazaa) מילת החיפוש הנפוצה ביותר בפורטל יאהו, אפילו יותר מהארי פוטר. 315 מיליון עותקים של קאזה שוכנים לבטח במחשבים ברחבי תבל, מה שהפך אותה לתוכנה שהכי מרבים להוריד מהאינטרנט - ואת מפתחיה לאויבי תעשיית המוזיקה.
עכשיו מנסים השניים האלה לחולל קסם נוסף - או להשיק עוד ספינת שודדי הים, תלוי עם מי מדברים. הפעם, הם מטווחים על תעשיית הטלפוניה, וזה עלול להיות ממש מכוער: מאז אוגוסט הורדו יותר משישה מיליון עותקים של סקייפ, למרות העובדה שהמוצר עדיין מצוי בגרסת הניסוי שלו. 2.4 מיליון הפכו משתמשים רשומים. בממוצע, מידי דקה מצטרפים לסקייפ 11 משתמשים חדשים. ואנשי הון סיכון מהשורה הראשונה כבר מזילים ריר.

Skype

בעוד העובדים שלהם שותים בבר, נכנסים זנסטרום ופריס לג'יפ טויוטה לנד קרוזר של התוכניתן הראשי שלהם ונוסעים משם לישיבה מאולתרת, בה ידובר במהלכים הבאים של החברה. המייסדים מאלתרים כל הזמן, כל הזמן בנסיעות, וההחלטות שיתקבלו ייבחנו מקרוב, על ידי אנשים בצמרת.
ממש בצמרת. כעבור 24 שעות ואלפי ק"מ משם, באוניברסיטת קליפורניה בסן דייאגו, יושב מייקל פאואל, יו"ר ועדת התקשורת הפדרלית של ארצות-הברית, לפני אנשי אקדמיה, סטודנטים ומנהלים בכירים בתעשיית הטלפוניה, ומסביר שהתעשייה, כפי שהכרנו אותה עד היום, מחוסלת. "ידעתי שזה נגמר, כשהורדתי את סקייפ למחשב שלי", הוא אומר. "אם הממציאים של קאזה מפיצים חינם תוכנה קטנה שאפשר להשתמש בה כדי לדבר עם כל אחד, והאיכות פנטסטית, וזה חינם - אז הכל נגמר. העולם ישתנה עכשיו, באופן בלתי נמנע".

אלה לא היו החבר'ה שאמורים לשנות את העולם. הגיבור של תעשיית המוזיקה הפיראטית הוא עדיין שון פנינג, מייסד נפסטר. אבל נפסטר נעלמה מזמן (נפסטר 2.0 החדשה חולקת עם קודמתה המיתולוגית רק את השם), קאזה עדיין מושכת מיליונים, וזנסטרום ופריס עדיין לוטים בערפל.
בינתיים, דומה שהם מעדיפים זאת כך. באתר של סקייפ אין מספר טלפון, והמיקום של החברה טמון עמוק מאוד, כולל שם המדינה. כשתפסה אותי היח"צנית של סקייפ, לאחר שהעבירו אליה הודעה שכתבתי לכתובת האימייל הכללית שלהם וביקשתי להיפגש, הסכימה בתנאי שלא אגלה היכן המשרדים שלהם - מידע שעורכי הדין של תעשיית המוזיקה היו ששים להניח עליו את ידיהם. כעבור שבועיים עשיתי את דרכי אל אסטוניה, שוודיה ולונדון. איפה בדיוק - אינני רשאי לומר.
הפגישה הראשונה שלי עם זנסטרום ופריס היתה במסעדת סושי בטאלין. התרשמתי מהם כאנשי עסקים שקטים, נינוחים, מעט שובבים. הם הגיעו למסעדה יחד, באיחור, משהו שמשקיעים וחברים כבר הורגלו אליו. שניהם מאוד גבוהים ורזים, הולכים בכתפיים שחוחות. זנסטרום בן 37, פריס בן 27, והם עוברים בקלות בין התנהגות של שותפים עסקיים לבין התנהגות של אחים.
זנסטרום הוא המנהיג, הוא זה שמדבר, במיוחד כשמדובר בעסקים ובאסטרטגיה. הוא יורה מספרים: גודלו של שוק הטלפוניה, מספר בתי האב המחוברים לפס רחב בארצות הברית ובאירופה, ואיך החברה שלו תוכל להציע שיחות טלפון חינם לנצח, ועדיין לעשות הון תועפות על ידי גביית תשלום תמורת דואר קולי, או חיבור לטלפון רגיל, או הסכמים עם ספקיות אינטרנט ועם יצרני חומרה.
אם כי סקייפ מבוססת במידה מסוימת על הטכנולוגיה של קאזה, כאן לא מדובר בשיתוף קבצים, רק בשיחות באמצעות האינטרנט, כך שקשה להעלות על הדעת עילה כלשהי לתביעה. "יש לסקייפ שוק פוטנציאלי של מיליארדי דולרים", אומר זנסטרום.


אם זנסטרום הוא האונה שמאלית, פריס הוא הימנית. לרוב, פריס רק חוזר על נקודה זו או אחרת מדברי זנסטרום, להדגשה. ה"מדים" של פריס - ג'ינס, סוודר, תרמיל גב - עומדים בניגוד לעמיתו, המקפיד על חליפה. פריס הוא הממציא, ואין לו זמן לגינוני נחמדות עסקיים.
הם אינם רואים את עצמם כמורדים. אם התוכנה שלהם נתפסת כמערערת יסודות, זה לא בגלל אידיאולוגיה, זה רק אומר שיש כאן הזדמנות עסקית, כפי שאומר איאן קלארק, חבר של השניים, הטכנולוג שפיתח את מערכת שיתוף הקבצים "פרי-נט".

זנסטרום ופריס נדלקו על תחום ה-P2P (עמית לעמית) כמו שאר אזרחי האינטרנט, ולדבריהם, מעולם לא חשבו שהם יוצרים תחליף לנפסטר. לדבריהם, המטרה היתה לאפשר לאנשים לשתף זה את זה בתמונות, בטקסטים, בדיחות וכדומה. אבל בסופו של דבר הם בנו מה שנראה כגרסה כמעט בלתי מנוצחת של נפסטר. הם לא היו בטוחים שירוויחו מזה כסף; זה אמור היה לבוא מאוחר יותר. "מה שלמדתי בעבודה ב-טלה2 (חברת טלקום שוודית בה עבד זנסטרום - ש.פ.) היה, שלפעמים כשאתה כותב תוכנית עסקית, אתה אומר לעצמך, למה אתה מבזבז את הזמן על כתיבה? פשוט לך ותעשה את זה כבר", אומר זנסטרום.

אף אחד מהשניים לא היה תוכניתן, אבל הם ידעו לאן לפנות. זנסטרום פרסם מודעה בעיתון אסטוני, בו נתבקשו תוכניתנים ("אין לנו צורך בדוגמני-על! אנחנו מעוניינים בשכל שלכם!") לעיצוב פורטל. ארבעה תוכניתנים של משחקי מחשב מאסטוניה, שהקימו חברה בשם בלומון, ראו את המודעה, הקדישו סופשבוע ללימוד שפת התכנות הדרושה, ובסופו של אותו סופשבוע הגישו את התוכנית לפורטל. זנסטרום שכר אותם מיד. לאחר פרישתו מטלה2, הוא פנה אליהם שוב.

האסטונים ידעו בדיוק מה הוא רוצה. בשנות ה-60, עוד בהיותה חלק מברית המועצות לשעבר, השקיעה אסטוניה הרבה משאבים כספיים ואנושיים במכון לקיברנטיקה. בעוד שמרכזי הקיברנטיקה ברפובליקות אחרות התמקדו במתמטיקה ובמדעי הטבע, זה של אסטוניה הקדיש את עצמו לתכנות מחשבים. הוריו של אהטי הינלה, אחד מהחבר'ה של בלומון, עבדו במכון לקיברנטיקה ולימדו אותו תכנות, מאז שמלאו לו עשר. לאחר שהכריזה אסטוניה על עצמאותה, מיהרה להיכנס לשוק הטכנולוגיה, עם היצע של ניסיון ושכר זול. אם תשלבו את זה עם חוסר האימון כלפי שלטון מרכזי - כמה עשורים של תוכניות חומש סובייטיות עשו את שלהם - ועם רוח חופש המנשבת ברחבי המדינה, תוכלו להבין את הכיוון שתפסה קאזה.

העיתוי של הקמת קאזה היה מושלם. RIAA, איגוד תעשיית ההקלטות האמריקני, חיסל את נפסטר ביולי 2001. היו אמנם אלטרנטיבות, אבל רובן נבנו על ידי גאוני מחשב, עבור גאוני מחשב, והיו מסובכות לשימוש. תעשיית המוזיקה כבר חשבה שהניצחון בידיה. אבל כמעט מיד, אנליסטים בחברת ביג שמפיין, העוקבת אחר תחום שיתוף המוזיקה, ראתה את כמויות המשתמשים הגואות בקאזה, מורפיאוס וגרוקסטר. זנסטרום ופריס חשבו שיוכלו להגיע להסכמי רישיון עם חברות הבידור וליצור מערכת חוקית לחלוטין, בה האמנים מקבלים תשלום.

בסתיו 2001 הם טסו לארצות-הברית וניסו לעשות זאת. פריס התחבר לאינטרנט ובדק באתר שנקרא Dotcom Scoop (סקופים של חברות אינטרנט), שם מצא תזכיר פנימי מ-RIAA, איתם היו אמורים להיפגש כעבור שבוע לצורך ההסכמים. התזכיר הסתיים בהמלצה לתבוע לדין את מייסדי קאזה בגין הפרת זכויות יוצרים. "הטענות נגדם אינן חזקות כמו נגד נפסטר", נכתב בתזכיר, "אבל הן גם לא קלושות מדי".
זנסטרום ופריס התקשרו מיד לעורכי הדין שלהם בהולנד, שהורו להם לבטל את הפגישה עם RIAA. ב-2 באוקטובר, אכן הוגשה נגד קאזה תביעה. כעבור יומיים גילו השניים לאיזה קן צרעות נפלו. במקום לבטל את הפגישה שלהם עם נציגי תעשיית הבידור האמריקנית, הם שלחו את עורכי-הדין בתור גששים והמשיכו להסתובב במכונית שכורה ברחבי בוורלי הילס ולחכות. כעבור שעה וחצי, התקשרו אליהם עורכי הדין שלהם והזמינו אותם להיכנס - הצדדים הגיעו להסכמה שלא יגישו נגדם צו בית משפט במהלך הפגישה. זנסטרום ופריס מצאו את עצמם פתאום פנים מול פנים עם צוות של עורכי דין מתעשיית המוזיקה והסרטים, שירדו עליהם בגלל יצירת פורום לגניבת מוזיקה והתעקשו על סגירתו. הפגישה ההיא הסתיימה בלי כל הסכמה. הבעיות התחילו.
בתחילת 2002, בית משפט בהולנד הורה על סגירת קאזה. הגיע הזמן לצאת. זנסטרום ופריס פצחו בסדרה של תמרונית משפטיים מסובכים, כדי להרחיק את עצמם מהיצירה שלהם. הם מכרו את תוכנת קאזה ואת אתר Kazaa.com ליזמית אוסטרלית. החברה, שרמן נטוורקס, רשומה בוואנוטו, קבוצת איים בדרום האוקיאנוס השקט הידועה כמקלט מס בינלאומי. RIAA התעקשו שהמכירה היתה בעצם מתנה. זנסטרום מימן את הרכישה, ושרמן החזירה את ההלוואה מההכנסות של קאזה. פריס וזנסטרום גם הקימו חברה בשם יולטיד (Joltid) העבירו לשם את קוד המקור של התוכנה, ואז העניקו לשרמן רישיון גלובלי להשתמש בה. בנוסף, כחלק מהמכירה, זנסטרום ופריס, יחד עם חברת תוכנה מלוס אנג'לס בשם בריליאנט דיג'יטל אנטרטיינמט, יצרו חברה בשם אלטנט (Altnet) והכריזו שהיא תמכור קבצים דיגיטליים לגיטימיים באמצעות קאזה. היום, 20% מהמניות של בריליאנט הם בבעלות יולטיד. אלטנט גם משלמת ליולטיד 30,000 דולר מידי חודש, בעד הרישיון לתוכנה.

העסקאות האלה נתנו לזנסטרום ולפריס תזרים הכנסות, גם אם קטן יחסית לחברה שיצרה את התוכנה הפופולרית ביותר בעולם, וגרמו לעורכי הדין של תעשיות הבידור האמריקניות להתרוצץ במעגלים. בקיץ שעבר דחה שופט פדראלי את התביעות נגד גרוקסטר ומורפיאוס. RIAA עדיין תובעת את שרמן - וגם את זנסטרום ופריס אישית. השניים מסרבים להתייצב בבתי משפט בארצות-הברית. אבל באוקטובר שעבר, בעת שטייל זנסטרום עם אשתו בלונדון, ולנסות לתחוב לידיו צו בית משפט. השניים נמלטו בריצה.

אין פלא, אם כך, שזנסטרום ופריס מנסים לשמור על מעטה חשאיות סביב מקום הימצאם. הם אמנם מזכירים את קאזה כמעט בכל דף באתר של סקייפ, אבל זה לשימוש ציבורי בלבד. במשרדי החברה באסטוניה, הם מקווים להפוך את סקייפ לעסק שיהפוך אותם לעשירים - וגם יכה גלים.

בינתיים, סקייפ מציעה רק התקשרות בין מחשבים אישיים, בסוג של ממשק שדומה לתוכנת המסרים המיידיים. אפשר להשתמש במדריך כדי לחפש משתמשים אחרים הרשומים בסקייפ. לוחצים על שם המשתמש, והמחשב שלו מתחיל לצלצל. כל עוד שני הצדדים מצוידים במיקרופונים, מתקבלת שיחת טלפון צלולה כבדולח. שני הצדדים חייבים אמנם להיות מחוברים לאינטרנט, אבל המגמה משחקת לידיהם של זנסטרום ופריס: בשנים הבאות, אינטרנט אלחוטי מהיר (Wi-Fi) יהיה נפוץ בכל מקום, כמעט כמו מחשבים נישאים, מחשבי כף-יד וטלפונים סלולריים.
היתרון הגדול של התוכנה בא שוב מבית היוצר של תוכניתני בלומון: כמו קאזה, סקייפ היא תוכנת עמית-לעמית. הקבצים נחלקים למנות ומועברים דרך מחשבי המשתמשים ברשת. זה אומר גם, שסקייפ יכולה לגדול כמעט בלי להוסיף תשתיות. וונטאג', ספקית הטלפוניה האינטרנטית בתשלום, עם 97,000 משתמשים, צריכה להשקיע כמעט 400 דולר כדי להוסיף לקוח חדש. סקייפ צריכה להשקיע בכך רק עשירית הסנט.
השנה מתכוון זנסטרום להגיע ל-25 מיליון הורדות של התוכנה, בה משתמשים כבר ביותר מ-170 ארצות, בלי שום השקעה בפרסום, רק מפה לאוזן. יש לסקייפ, כאמור, תוכנית עסקית. היא מתכוונת לגבות תשלום בעד תכונות נוספות, כמו דואר קולי, חיבורים לטלפונים רגילים, או פרסומות ממוקדות בחלון הראשי. אבל בינתיים, התוכנית היא לגדול הכי הרבה והכי מהר. הכסף כבר יבוא אחר כך.

אתר סקייפ: www.skype.com


כתובת ישירה לדף זה: www.perkol.itgo.com/skype.htm

www.AgreementsEtc.com - automated legal contracts

563